טופסי טרווי – עולם הפוך

טופסי טרווי – התערוכה השנתית של אגודת אמני קרמיקה בישראל

בית בנימיני – מאי 2017
אוצרת – אירנה גורדון

טופסי טרווי – עולם הפוך

טופסי טרווי הוא ביטוי באנגלית המציין מצב של אי-סדר ובלבול מוחלט, של תוהו ובוהו, של עולם הפוך על פיו. אובייקט, פסל או מיצב אשר מבטאים מצב של תוהו ובוהו, של עולם הפוך במובן החומרי, הצורני והשימושי ובמקביל במובן החברתי, התרבותי והפוליטי. זהו עולם הומוריסטי עד ציני, הזוי עד מציאותי, קרנבלי עד מהפכני, גרוטסקי עד טרגי. העבודות ימתחו את גבולות המדיום למצב של התבוננות מחודשת עליו ובו בזמן יציעו “קרמיקה מתעמתת” המגיבה למציאות בה היא נוצרת.” (מתוך הקול קורא)

במסגרת התערוכה אני מציג סדרה בת 3 פסלים הנקראת: משיח אקס מכינה.

משיח אקס מכינה

טופסי טרווי - סקיצה

סופרמן
העיסוק הגובר בתרבות הפופולרית בדמות המושיע הבלתי מנוצח, המושיע הזר שאינו שייך למקום. רק הוא בעל הכוחות לפתור את בעיותינו, להציל אותנו מעצמנו. הכמיהה שלנו לישועה פלאית והאמונה שלנו שיש סוף טוב.

החמור והמשיח
החמור והמשיח, מקובל לתאר אותם כשני חלקים המשלימים אחד את השני. החמור-הצד המעשי המשיח הצד הרוחני, החמור ככלי להגשמת ייעודו של המשיח. החמור כמובן גם מייצג טיפשות והמשיח נושא עמו הקשרים של חכמה. במובן הראשוני-הפשט שבו מופיע המשיח עם החמור, החמור מייצג ענווה, הוא משמש ככלי רכב עממי ואילו המשיח המלך המורם מעם יגיע על החמור בכדי לסמל את חיבור של המשיח דווקא אל העם וריחוקו מהעושר הגאווה והניצול הקיימים במעמד השולט.

אף על פי שיתמהמהטופסי טרווי-סקיצה
מעניינת המוטיבציה לתנועה, מי מוביל את מי. מי מושך את מי, מי מכוון את מי.

האם המשיח מנותק מייעודו ובעצם החמור הוא זה שמושך אותו לשם? ואם החמור בחר את היעד לאן הם יגיעו?  אולי החמור לא טיפש כמו שחשבנו? אולי המשיח לא הכי חכם? האם החמור מסרב להתקדם ומורד, או אולי פשוט רצוץ ונטול כוחות והמשיח נאלץ לסחוב אותו על גבו.

אולי מצבים אלו הם שגורמים להתמהמהות, מה שלא יהיה הם נמצאים במישור נסתר מאתנו מנותקים ממציאות חיינו ואף אחד לא יודע מה באמת עובר עליהם.

.

על צלמיות עכשוויות
בתהליך העבודה על הפרויקט ‘משיח אקס מכינה’ נכחו בובת משחק (action figures). נעזרתי בהן להעמדת סקיצות, כרפרנס לעולם הקומיקס בכלל ולעיצוב הדמות הפיסולית הספציפית לעבודה זו בפרט.
יותר מכל הן נכחו באנרגיה שלהן, שיש בה דברים רבים ועבורי במיוחד מסתורין.
אני חש שבובות אלו שילדים (וגם כמה מבוגרים) משחקים בהן נושאות בתוכן משא אנרגטי. מפתיע במיוחד שעל אף היצור המסחרי נוצר חיבור אינטימי עצום בין הילד לבובה. אני חש שבתרבות המערבית בובות אלו ממשיכות את תפקיד הצלמיות המוכרות לנו מממצאים ארכאולוגים והאיקונין הנוצרי.

 אני עוסק בתכנים ומשמעויות הקיימים בבובות משחק עכשוויות אל מול הצלמיות ההיסטוריות על תכונותיהן הייחודיות בעבודות נוספות. מוזמנים לראות ולקרוא מעט על עבודתי: ‘בובות משחק והאלה הגדולה’ שהוצגה בתערוכה חיפוש קרוב (2015) ועבודתי: ‘צלמיות בובות’ שהוצגה בביאנלה ה8 לקרמיקה ישראלית (2016).