בעבודה סינדרום ירושלים אני עוסק בשאלות על מקור הקדושה ומעמדה. אני בוחן את האפשרות ליצור רגעים דמויות ודימויים קדושים, והאם הקדושה היא תכונה אינהרנטית של המקום והאדם, או תוצאה של מבט ופעולה חברתית?

סינדרום ירושלים (או תסמונת ירושלים) הוא מצב נפשי שבו מבקרים בעיר הקודש מפתחים הזדהות משיחית או תחושת שליחות אלוהית.
 תופעה ייחודית זו מצביע על כוחו של מקום להשפיע על התודעה באופן עמוק והיא נקודת המוצא של עבודה זו.

בתהליך העבודה תיעדתי דמויות מזדמנות במסלולי היומיום שלי בירושלים. רשמתי אותן בדיו בקווים אווריריים ולראשי הדמויות הוספתי הילה מוזהבת, שהפכה רגעים יומיומיים וחולפים לדימוי טעון בממד טקסי־מיתולוגי. החלל האוורירי ברישום מרמז לעולם אחר – ערטילאי והזהב מטעין את הדמויות במעמד חדש, יקר ונשגב.

העבודה הוצגה בתערוכה: “ירושלים ובניה”, בית אצ”ג, ירושלים 2018.
אוצרות: אמיר אולסון ושושנה בירנבאום.